פסק-דין בתיק תע"א 4292-10

פתיח ותשתית עובדתית

1.         המחלוקת העיקרית מושא הליך זה נוגעת לנסיבות סיום עבודתו של התובע, וזכאותו לפיצויי פיטורים כתוצאה מכך.

2.         מטעם התובע העיד הוא עצמו. מטעם הנתבעת העידה גב' אורית פנחס, מנהלת אזור המרכז בנתבעת בתקופה הרלוונטית.

3.         להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:

א.        הנתבעת - מאמז פאשן בע"מ (להלן: החברה) - הינה רשת חנויות בגדים לנשים, הפונה לקהל צעיר. החברה מצויה בבעלות חברת האחזקות "מלכה ריטייל ישראל בע"מ" (להלן: הקבוצה), המאגדת בתוכה גם את רשתות החנויות "ג'אמפ" ו"מתאים לי".

ב.         התובע, מר ארז נפתלי, החל עבודתו בחברה, כמוכר, ביום 1.1.07. מטעם שלא הוברר, נחתם הסכם העסקתו - על אף שאין חולק כי החל לעבוד בחברה ועבד בפועל בחברה בלבד - על גבי נייר מכתבים של רשת "מתאים לי", ושם המעסיק המצוין בו הינו "מתאים לי חנויות (1997) בע"מ" (להלן: רשת "מתאים לי"; נ/1).

ג.         ביום 1.9.07 קודם התובע לתפקיד מנהל סניף החברה בראשון לציון, והחל מיום 1.5.08 שימש כמנהל סניף החברה בדיזינגוף סנטר בתל אביב (להלן: הסניף).

ד.         שכרו של התובע, החל מחודש אפריל 2008, עמד על 6,000 ש"ח לחודש. החל מחודש מרץ 2009 חולק סכום זה לשכר יסוד בסך 5,400 ש"ח ורכיב "שעות נוספות גלובליות" בסך של 600 ש"ח.

ה.        ביום 15.1.10 נסגר הסניף, מטעמיה של החברה.

ו.         סמוך לסגירת הסניף הציעה החברה לתובע לעבור לעבוד כמנהל חנות "מתאים לי" בחולון. אין חולק כי התובע סירב לכך, מטעמים שיפורטו להלן (סעיף 5 לתצהיר התובע; סעיפים 8-9 לתצהיר גב' פנחס).

ז.         לאחר סירוב התובע, נאמר לו לטענתו כי ייתכן ותיפתח עבורו משרה בסניף החברה בנמל תל אביב (סעיף 6 לתצהירו) - אך כל הצעה בקשר לכך לא התגבשה. לטענת החברה, הוצע לתובע בשלב זה לשמש כמנהל סניף החברה שאמור היה להיפתח בקניון "ארנה" בהרצליה (סעיף 8 לתצהיר גב' פנחס), אך הוא סירב גם לכך.

ח.        בתקופה שלאחר סגירת הסניף סוכם בין הצדדים כי התובע ישהה בחופשה, על חשבון ימי החופשה הצבורים לזכותו, עד שיימצא לו שיבוץ מתאים (סעיף 6 לתצהיר התובע, סעיף 10 לתצהיר גב' פנחס). לטענת התובע, לא סוכם על חופשה בלתי מוגבלת אלא על שבועיים בלבד - ועם סיומם לא שמע דבר מהחברה.

ט.        ביום 4.2.10 שלח התובע מכתב לחברה באמצעות בא כוחו (נספח א' לכתב התביעה), במסגרתו דרש לשוב " לעבודה סדירה, ללא דיחוי נוסף, באותם התנאים בהם עבד עד כה בחברתכם - תחת אותו מעביד, באותו אזור, באותם תנאים ובאותו שכר", ולחלופין לקבל מכתב פיטורים ואת הזכויות הנובעות מכך.

י.                    ביום 12.2.10 התקבלה תשובת החברה (נספח ב' לכתב התביעה), במסגרתה הועלתה על הכתב ההצעה לתובע לעבור לעבוד בסניף החברה בקניון "ארנה" בהרצליה, מבלי לציין כי סניף זה טרם נפתח ומבלי להציע לתובע פתרון לתקופת הביניים.

יא.       ביום 16.2.10 שלח התובע באמצעות בא כוחו מכתב התפטרות (נספח ג' לכתב התביעה), במסגרתו טען כי בהעדר מענה ברור נאלץ לחפש עבודה חדשה על מנת שלא להיוותר מחוסר פרנסה, והוא צפוי להתחיל לעבוד במקום אחר תוך ימים ספורים.

יב.       ביום 3.3.10 זומן התובע לפגישה אצל מנכ"ל החברה מר אבי מלכה, אך לא התייצב שכן " כבר התפטרתי והלכתי ובדקתי מקומות אחרים" (עמ' 8). באותו יום נשלחה לבא כוחו תשובת החברה (נספח ד' לכתב התביעה), לפיה " הפגישה שתוכננה נועדה על מנת לברר עם מרשך את צרכיו ולשוחח על המשך העסקתו בחברה, הן עד לפתיחת חנות החברה בקניון ארנה (חנות שצפויה להיפתח ממש בימים אלו) והן על המשך העסקתו לאחר פתיחת החנות". החברה הוסיפה במכתבה כי היא מקבלת את הודעת ההתפטרות של התובע, ושוללת את זכאותו לפיצויי פיטורים.

יג.        ביום 21.3.10 החל התובע לעבוד במקום עבודה חדש (בהתאם לתלוש שכר וטופס 106 שהוגשו ממקום עבודתו החדש - אחים עיני ניקוי שטיחים בע"מ).

4.         התובע העיד כי בתחילת חודש ינואר 2010 נודע לו דרך מקרה (באמצעות איש תחזוקה שהגיע לצורך ניתוק מערכת המוזיקה) כי הסניף עומד להיסגר. לאור זאת פנה לגב' אורית פנחס, מנהלת האזור האחראית עליו, וזו אישרה כי הוחלט על סגירת הסניף.

5.         התובע ציין כי סירב להצעת החברה לעבור לעבוד ברשת "מתאים לי", הן כיוון שלא היה מעוניין לעבוד בחולון והן כיוון שלא מעוניין היה לעבור למעסיק חדש ולרשת חנויות בגדים אחרת.